נכתב ב-7.3.2015 Written By © Debi Siboni
כך מגששת את דרכי
פעם בטוחה, פעם מהססת,
ולאורך מבוך אכזר
נגלית לעתים איזו דלת,
כוכב נוצץ אשר קורא לי אל הבטחה המנחמת של חדרון חמים ומואר בו עלילת חיי מתבהרת. פעם הוא תלוי על צווארי, המפתח לאותה דלת, ופעם יש, בין אבנים חדות כתער לחפש אחריו בדבקות נואשת ולפעמים מתמזל מזלי ועל הארץ החבוטה ניצוץ מתכת. אך לרוב פשוט לא נותר אלא לתור בתקווה עיקשת את מסלול חיי האירוני, בחשכה כמעט מוחלטת, עד אשר עוד דלת תזהר, ולרגע קט תביס את האפלה המייסרת.
© דבי סיבוני