כשהיצירה תקועה...

מי שזכה להכיר אותי כנערה יעיד כי היצירה תמיד הייתה חלק מהותי מחיי וממי שאני. הכתיבה בעיקר הגדירה אותי ממש, אך גם נהגתי לצייר ומאוד נהניתי מכך. אהבתי ליצור באופן כללי וניחנתי בדמיון פורה ופרוע, ובלשון חדה ושנונה. טוב, בצרפתית לפחות..


​​

ואז עליתי ארצה. מי שעלה בחייו למדינה אחרת ונאלץ לעשות מעין אתחול מחדש לחייו יודע שכפתור ה"Reset" אינו מאפס רק את שפתו ואת מיקומו, אלא גם את כישוריו, את הרגליו, את ייעודו ובכלל את מי שההוא, או יותר נכון את מי שהיה.

הכתיבה נעלמה לכמה שנים טובות, יותר משני עשורים, ואחרי כמה נסיונות של ציור ויצירה אמנותית כזו או אחרת לפרקים, תפסה את מקומם יצירה מסוג אחר. יצירה עצמית. הבנתי שכעת עלי ליצור את עצמי, להגדיר את עצמי ובכלל להכיר את עצמי מחדש לאור הנסיבות השונות והמשונות שצצו להן במפתיע כמו עשבים שוטים על פני השנים. אך היצירה האמנותית הייתה חסרה לי וחשתי אבדן עצום כשנזכרתי בקלות, שפע ובפריון שהגדירו את הכתיבה ואת עשייה שלי בשנים ההן.

בשנים האחרונות, שהיו שקטות ושלוות יותר מקודמותיהן, ניסיתי להחזיר את היצירה ואכן הצלחתי ליצור פעמים בודדות ובקושי רב, ושאלתי את עצמי

למה אני כל כך מרגישה תקועה ביצירה לאחרונה?

ובשנה האחרונה, שהייתה הרת גורל ממש, הבנתי בין היתר למה איני מצליחה ליצור, או בכל אופן, למה כל כך קשה לי להוציא מעצמי...

הבנתי שכל פעם שניסיתי ליצור, ניסיתי בעצם להגיע למצב שבו אני יודעת או שאני בטוחה שאני יודעת ומסוגלת לעשות משהו, ליצור משהו. הבעיה בכך הייתה שיש פה המון אגו למעשה כי זה הכל אני, אני יודעת, אני מסוגלת, אני יכולה...

היצירה היא דבר אלוהי, שבא ממקום עמוק יותר, מנבכי הנשמה שהיא החלק האלוהי שבנו, ואפילו מעבר לה. היצירה היא אנרגיה. אנרגיה שמקורה משחר האנושות ובכלל מיצירת היקום. היא השראה אלוהית, והיא הכוח המניע את הכל.

ולמען האמת אנחנו רק כלי. כלי שדרכו עובר רצון הבורא, רצון היקום, אותה אנרגיית יצירה, אותה השראה אלוהית.. והיקום דואג להכין אותנו מבחינת כישורים, כישרונות ויכולות מולדים או נלמדים, דואג להכין אותנו בעצם להיות הכלי הזה שהוא זקוק לו. וכל זה לא קשור אלינו בכלל, וכשאנחנו משחררים ומשתחררים מהציפיות, מהספק, מהפחד, מהאגו, משיפוט עצמי, ומפסיקים להפריע לעצמנו ולמנוע מעצמינו להיות חלק מהיצירה ומהזרימה המדהימה של הבריאה, כשאנחנו מתחילים להאמין, להסתכל על זה בפשטות, מפסיקים לסבך את העניינים, מפסיקים לתת לחשיבה ולפרשנויות שלנו לעמוד בדרכי היעוד שלנו, ופועלים בפשטות בלי חשיבה מיותרת ופשוט פותחים את עצמינו כמו כלי, מאפשרים לעצמנו לתת ולקבל, לשרת את המטרה הנעלה שלנו גם אם אנחנו עוד לא יודעים מהי בדיוק, את מטרתנו ככלי, נפתחת בעצם התקיעות הזו, נפתח צינור היצירה, ואנחנו, כלומר הכלי, יכולים לפעול כפי שהכלי נועד לפעול, והנתינה נפתחת בו ולא תקועה יותר, וגם הקבלה נפתחת ולא תקועה. וכשהנתינה נפתחת בו, אנו מסוגלים שוב להזרים ממנו אהבה, אור ויצירה החוצה לעולם.

אנרגיית היצירה יכולה להתבטא בצורות רבות ולא חשוב מה סוג היצירה, כי הכל נובע מאותה אנרגיה. אין סוג יצירה שהינו בעל ערך יותר מהשני, לכן כל אחד מאיתנו ניחן בכישרונות וכישורים שונים.

אז תפסיקו להפריע לעצמכם, ולכו ליצור, ובכך להיות חלק מהזרימה המדהימה הזו ולתת לבריאה להתבטא דרככם... שחררו ופשוט תיהנו מהדרך :)


צרו קשר

052-8547717

©2018 BY DSCOACH4U.COM.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now